יומן מסע משפחת חן - פיליפינים

םפורט ברטון, השעות האחרונות. קמתי מוקדם כדי לצפות בזריחה באופן מפתיע יחד איתי קמו עוד 3 אנשים. השקט היה ממש מופתי, רק רשרוש הגלים ברקע נשמע צליל שבירה רך. השמש הגיחה לאט לאט ואחרי שצילמתי כמה תמונות ישבתי סתם על החול בוהה בצהוב אדום כתום משתנה מרגע לרגע ויחד איתו היום מבציע. לידי עבד בקדחתנות בחור שוויצרי עם מצלמת SLR חצובה ועדשות נראה שהוא היה עסוק עד צוואר במלאכת הצילום עד כדי שהוא שכח לנשום את הזריחה. היו ימים שזה היה עשוי להיות אני אבל לא עוד, לטיול הזה יצאתי עם פוקט פוינט אנד שוט פשוטה עד גיחוך. עד השעה 12 בצהריים התבטלנו מי בערסל, מי על מיטת השיזוף בצל בקריאת ספר ומי שניצל כל טיפת חשמל לא צפוייה והתענג על ליטוף המאוורר. כך עד שמפעיל הסירה הצעיר הגיע והודיע שהוא לוקח אותנו לפורט בארטון שם יחכה וואן שיוביל אותנו לאל נידו. בצער עלינו לבאנקה ששטה לאיטה עד ההגעה לפורט בארטון, עוד לפני שירדנו מהסירה כבר קפץ עלינו נציג חברת ההסעות וזירז אותנו לעלות על הוואן שחיכה ליד. מוזר, אומנם הזמנו מקומות אבל הטקס המטופש בו הם זורקים מחיר מופרך ואני אומר להם שאני כבר חודש פה אז שירגיעו, לא קרה. מענ