אל נידו ודילוגי איים
םפורט ברטון, השעות האחרונות. קמתי מוקדם כדי לצפות בזריחה באופן מפתיע יחד איתי קמו עוד 3 אנשים. השקט היה ממש מופתי, רק רשרוש הגלים ברקע נשמע צליל שבירה רך. השמש הגיחה לאט לאט ואחרי שצילמתי כמה תמונות ישבתי סתם על החול בוהה בצהוב אדום כתום משתנה מרגע לרגע ויחד איתו היום מבציע. לידי עבד בקדחתנות בחור שוויצרי עם מצלמת SLR חצובה ועדשות נראה שהוא היה עסוק עד צוואר במלאכת הצילום עד כדי שהוא שכח לנשום את הזריחה. היו ימים שזה היה עשוי להיות אני אבל לא עוד, לטיול הזה יצאתי עם פוקט פוינט אנד שוט פשוטה עד גיחוך. עד השעה 12 בצהריים התבטלנו מי בערסל, מי על מיטת השיזוף בצל בקריאת ספר ומי שניצל כל טיפת חשמל לא צפוייה והתענג על ליטוף המאוורר. כך עד שמפעיל הסירה הצעיר הגיע והודיע שהוא לוקח אותנו לפורט בארטון שם יחכה וואן שיוביל אותנו לאל נידו. בצער עלינו לבאנקה ששטה לאיטה עד ההגעה לפורט בארטון, עוד לפני שירדנו מהסירה כבר קפץ עלינו נציג חברת ההסעות וזירז אותנו לעלות על הוואן שחיכה ליד. מוזר, אומנם הזמנו מקומות אבל הטקס המטופש בו הם זורקים מחיר מופרך ואני אומר להם שאני כבר חודש פה אז שירגיעו, לא קרה. מעניין כמה תעלה לי הנסיעה....
הנסיעה היתה קצרה, עד למשרד שבו טקס ההתמקחות התחיל ונגמר עם חיוך וקריצה ו-1600 פסו מאוחר יותר עלינו לוואן ויצאנו לכיוון אל נידו.
הנסיעה התחילה שוב בשביל השבור, בטלטול ופיתול עד ההגעה לכביש המהיר הסלול שם פנינו שמאלה, צפונה לכיוון אל נידו. גם כאן כרגיל, ניסה הנהג למקסם את הרווח על בנסיעה שגם ככה יצאה והעמיס על הגג לוחות לקח מקומיים ודחף לבגז דברי דואר וחבילות אותן חילק לאורך המסלול. יעילות במיטבה.
כעבור כ 4 שעות נסיעה הגענו סוף סוף לאל נידו ופרקנו ברחבה שנראית כמו תחנה מרכזית. שני נהגי טריסייקל ניגשו אלינו בהתלהבות מנסים לבדוק את הגבולות. שאלו לאן אמרתי למלון הפנינה הכתומה. אז התחיל הסרט של, זה רחוק ויש הר בדרך וכיוון שכך זה יהיה 500 פסו אבל הם מוכנים לקחת עליהן את המטלה הנוראית הזו ב 350 פסו. חייכתי ואמרתי נתפוס טריסייקל ברחוב והתחלנו בהליכה לכיוון הרחוב. נהג שלישי התקרב והציע ב 150 ואיתו נסענו. אכן רחוק אכן יש הר בדרך ואפילו האופנוע לא סחב ונאלצנו לרדת וללכת ברגל מרחק מה. אחרי 10 דקות נסיעה והליכה הגענו לנקודה בה חונים מלא טריסייקלים, שם הנהג שלנו נעצר ואמר שזה הכי רחוק שמותר לו לנסוע ומפה נצטרך להמשיך ברגל....
לא ממש הבנו למה הוא מתכוון אבל מיד שהוא עצר קפץ עלינו פורטר של המלון שלקח את המזוודות והוביל אותנו למלון. זה התחיל בירידה במדרגות תלולות ומשם הליכה על חוף הים דרומה עד אשר הגענו לחוף הפרטי של המלון ומשם הדרך לקבלה היתה קצרה.
את המלון הזמנתי באקספדיה לפני כן וזה היה נראה שהמלון ממש נחמד. בפועל למרות הפוטנציאל האדיר של המקום והמתקנים, השרות המזעזע של העובדים וחוסר החשק שלהם פשוט הורס את הפוטנציאל.
הקבלה היא לא יותר משולחן משרדי פשוט ברחבה מקורה ולא מרוצפת אליה ניקווים מים כשיורד גשם. משמאל עמדת טיולים שגם היא שולחן קטן עם כתובת, טיולים שנכתבה בטיפקס. מימין חנות מזכרות וחטיפים עמוסה באבק, זה מראה אף אחד לא קנה שם השנים האחרונות. ליד עמדת המזכרות מצד אחד שרותים שריחם למרחוק ומהצד השני בר של מסעדת המלון.
עשינו צ'ק אין וקיבלנו 2 חדרים, בדיקה ראשונית סרבנו לקבל אחד החדרים כי הוא היה פשוט מסריח. התאונה הוחלפה בחדר אחר.
התמקמנו וירדנו למסעדה של המלון שם הבנו מהר מאוד שלאכול לשם, לא נאכל! תוך כדי עלעול בתפריט נתקלנו לראשונה במנהל במסעדה שהוא גם המלצר הראשי וזמר הבית, טראנסגנדר ממורמר ממדרגה ראשונה שדאג שאת מעט החשק שעוד יש לנו, גם הוא יעלם כלא היה.
יצאנו מהמלון ובמרחק כמה מטרים על אותו חוף מצאנו בר-מסעדה ים מוסיקה טובה אווירה סבבה ואוכל לא רע בכלל.
אל נידו היא עיירת חוף השוכנת בקצה הצפוני ביותר של פלאוואן. המקום צבא את המוניטין שלו בתחילה בגלל עשרות האיים הפזורים בארכיפלג שלחופי אל נידו. לכל אחד מהאיים יפה מקודמו חול לבן וחול וורוד וחול שחור ולכולם ים טורקיז ושוניות אלמוגים נפלאות. מאוחר יותר בעקבות התיירות שהציפה את המקום הפך המקום למגנט של תרמילאים שבאים לחגוג, מסיבות ואלכוהול בערב ודילוג בין איים בבוקר.
באופן עקרוני חברות התיירות המקומיות. מציעות 4 טיולי דילוג איים מובנים ונוסף תמיד ישנה אפשרות לקחת סירה באופן פרטי ולשוט. הטיולים המובנים מסומנים באותיות A, B, C, D, באופן יצירתי למדי.
לאחר התייעצות לקחנו את שני הטיולים המומלצים, A, C, שניהם שמים בעדיפות חופים ושנורקלינג בעוד ששני המסלולים האחרים שמים דגש על לגונות ומערות.
למחרת ב 08:30 התייצבנו לאחר ארוחת בוקר ברחבת הלובי של המלון מצפים לטיול דילוג האיים של היום. באיחור אופנתי הגיע נציג החברה איתו צעדנו לאורך החוף עד שהגענו לכביש הראשי שם חיכה לנו רכב שלקח אותנו לעיירה. אחרי תהליך רישום קצר שכלל חתימה על מסמך וויתור קפצנו על הסירה שהוציאה אותנו לטור A.
עם העלייה לסירה מיד התחיל שיח בין אנשי הסירה לבין הילדים. בשיח המשעשע הזה ליווה אותנו לאורך כל היום.
הטיול החל בשייט של כ 20 דקות ועצירה בחוף ניסתר עם חול בהיר עצי קוקוס וים תכלת שנמצא על האי העיקרי של פלאוואן במקום שנגיש רק בסירה ומוגן עי שני צוקים. בחוף הזה כמו בכל העצירות בטיול, הזמן החופשי בדרך כלל עמד על 30-45 דקות עד העליה לסירה והמשך לנקודה הבאה. בסהכ צפויות לנו היום 5 עצירות. ירדנו לחוף ורבצנו עם בירה ושייק פירות בבר קטנטן ומיד אחר כך נכנסנו למים לטבילה.
בתום הזמן עלינו חזרה לסירה ששטה לנקודה הבאה לאחר כ 30 דקות של שייט מהנה נשמע רעש חריג מהמנוע והסירה נדמה. מיד החלה התרוצצות של אנשי הסירה שכללה זחילה לתוך תא המנועים וצלילה אל מחוץ לסירה לבדוק את המדחף. אחרי כרבע שעה של נסיונות בהן הסירה החלה להיסחף לעבר סלע ענק שבצבץ מהמים החליטו החכמים לבקש גרירה והסירה הראשונה שעברה במקום גררה אותנו לנקודה הבאה בטיול שהיתה שם ירדנו לשוט בקיאקים בלגונה בזמן שקפטן ג'ייק ספארו הזמין חילוץ לסירה התקולה.
השייט בקיאקים היה מרהיב וכיפי. המים בלגונה רדודים ושקופים וניתן היה לראות את הדגים האלמוגים וקיפודי הים שמתחת לקיאק.. שטנו 40 דקות עד שהגענו לאיזור חולי ורדוד שם ירדנו מהקיאקים לטבילה מרעננת ב 35 מעלות 100 אחוז לחות.
כיוון שראינו שהחילוץ מבושש נשארנו במים עד אשר ראינו שבירה נוספת חוברת לסירה שלנו. חתרנו חזרה באיטיות לסירה שם חיכתה לנו הפתעה, בגלל העיכוב וכדי לא לאבד זמן, אנשי הסירה הכינו את ארוחת הצהריים על הסירה וזה היה נראה פשוט נפלא.
מיד בתום הארוחה עברנו לסירה החליפית שכשהגיעה ונפרדנו מקפטן ג'ייק ספארו והמשכנו את הטיול עם קפטן ברבוסה....
הטיול כלל עוד מספר עצירות באיים קונים עם חופים נפלאים אבל ההילייט של הטיול היא עצירה בפיסת ים רדודה בין שני איים לשנורקלינג. בגלל שהאיים מגנים על המקום מפני גלים ורוח במקום התפתחה שונית אלמוגים מרהיבה או לפחות כך היא הייתה. אלפי הטיולים ומאות אלפי התיירים גרמו לנזק ניכר אבל גם אחרי כל זה אפשר לראות שהמקום מרהיב. צללנו כשעה ואפילו מיטל לקחה משיכה וצללה איתנו. במקום עשיר ביצורי ים שונים ומשונים החל מדגים דרך רכיכות ואלמוגים ואפילו פגשנו מקרוב מידי לטעמי נחש ים ארסי. היה באמת מרהיב.
ללא ספק טור A היה טוב
נהננו מאוד
חזרנו לחוף וישבנו לאכול במסעדת חוף מקומית ומאוחר יותר טיילנו בסמטאות המזכרות וחזרנו למלון בערב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה